בדידות בגיל הזיקנה

הבדידות היא אחד מגורמי הסיכון הגדולים למבוגרים, ובמיוחד מבוגרים החיים לבד. הבדידות גורמת לעיתים קרובות לדיכאון, והדיכאון גורר בעקבותיו מחלות ומוות.

בתחילת המאה העשרים ואחת ישנן פלטפורמות טכנולוגיות רבות שיכולות לקשר בין אנשים בצורות שונות – החל מתקשורת מילולית שאפשרית גם באמצעות הטלפון הקווי בן המאה, וכלה באפליקציות מחשב המאפשרות שיחות וידאו ללא עלות ולכל מקום בעולם בו נמצא אינטרנט. בין אלה לאלה נמצאים אפליקציות ומשחקי רשת המאפשרים לאנשים לשחק בזמן אמת האחד מול השני – החל ממשחק שח וגמור במשחקי דמיון מודרך. כל תקשורת תורמת להורדת הרגשת הבדידות ומקטינה את הסיכונים הנלווים לה.

ההנחה הרווחת בציבור היא שקיימת מידה רבה של טכנופוביה באוכלוסיות מבוגרות. עד כמה הנחה זו היא מבוססת?

מחקרים מצביעים על פרמטרים שיכולים לעזור באמוץ טכנולוגיות באוכלוסיות המבוגרות, ואולם, בניגוד לצעירים שלעיתים קונים מוצר טכנולוגי, "גדג'ט" רק מכיוון שהוא "מגניב", החסמים באוכלוסיות המבוגרות גבוהים יותר. על פי מאמר של Chaiwoo Lee החסמים כוללים את הנקודות הבאות:

  1. ערך: הזקן צריך לראות ערך ממשי ומיידי במוצר בו הוא משתמש (Melenhorst et al., 2006)
  2. קלות השימוש: המוצר צריך להיות קל לשימוש, בהתחשב במגבלות של הזקן (Becker, 2004)
  3. מחיר: סטטיסטית ההתנגדות של הזקנים לתג מחיר גבוה גבוהה משל צעירים, לעיתים רבות בשל סיבות אובייקטיביות (מקורות הכנסה מצומצמים וחוסר יכולת להגדילם) ולעיתים בגלל רצון לשמור כסף ל"יום שחור". (Lee et al., 2013)
  4. גישה ומודעות: זקנים רבים אינם מודעים לטכנולוגיות קיימות שיכולות לעזור להם לשפר את חייהם (Tanriverdi & Iacono, 1999)
  5. רגש, אמוציות: לעיתים זקנים רואים במוצרים טכנולוגיים תחליף שעלול לייתר ולפגוע ביחסיהם עם בני המשפחה הקרובים (Kang et al. 2010)
  6. בטחון בטכנולוגיה: מחקרים הראו שיחסית לאוכלוסיות צעירות, אנשים מבוגרים חוששים לעיתים מטכנולוגיה. חשש זה לעיתים גורם לכך שהם מעריכים פחות את היתרונות הגלומים בטכנולוגיה ולכן פחות נלהבים להשתמש בה (Meuter et al., 2003).
  7. בטחון עצמי ודימוי עצמי: זקנים רבים דוחים כל טכנולוגיה מסייעת שמתייגת אותם בתור חלשים ונזקקים לסיוע. (Demiris et al., 2004).
  8. התאמה לאיזור הנוחות וסגנון החיים של הזקן: מוצרים טכנולוגיים שחורגים מסגנון החיים של הזקן יגרמו לרתיעה ודחיה (Lee et al. 2013).
  9. אמון בטכנולוגיה: זקנים מגלים חוסר סובלנות לבעיות אמינות בטכנולוגיה, בין אם הן אמיתיות ובין אם זו התדמית של הטכנולוגיה המסויימת בעיניהם. (Lee et al. 2013)

מחקר של  Myrick שפורסם השנה, מדגים כיצד ניתן להביא לזקנים טכנולוגיה, ולגרום להם לרצות אותה ולהשתמש בה בהצלחה. הרעיון בבסיס המחקר היה פתרון טכנולוגי שעוזר לוודא צריכה מסודרת של תרופות אצל זקנים. צריכת תרופות היא אחת מנקודות הכשל של ההזדקנות בבית. שכחה שגורמת לדלג על מנה של תרופות, או גרוע מזה, לצרוך בטעות מנה כפולה של תרופות. מכאן ועד להדרדרות למצב סיעודי הדרך עלולה להיות קצרה.

המחקר אומנם נעשה על קבוצה קטנה (4 זקנים ו- 4 בני משפחה שלהם) אולם התוצאות שלו היו חד משמעיות. במסגרת המחקר הוצבו אצל 4 זקנים מחשבים ייעודיים (כלומר, לגבי הזקן זה היה מכשיר, לא מחשב לשימוש כללי) שכללו מסך, משקל וחיישנים שחוברו לקופסאות/בקבוקי התרופות. הזקנים קיבלו תזכורת לקחת תרופות, החיישנים ניטרו לקיחת תרופה (תזוזה של מיכל התרופות) והמשקל דיווח על הקטנה במשקל שמשמעותו הוצאת תרופות ממיכל התרופות. במקביל הוצב מחשב יעודי לתקשורת אצל בני המשפחה. בנוסף המערכת אפשרה גם קשר ישיר באמצעות שיחת וידאו עם בן המשפחה.

בן המשפחה קבל מידע גרפי על צריכה מסודרת (או לא מסודרת) של תרופות, או על נסיונות ליצור איתו קשר כאשר הוא לא היה זמין.

למרות שהמערכת עסקה בתרופות, המחקר לא התמקד בנושא של שימוש מסודר בתרופות (medication compliance) אלא באימוץ טכנולוגיה על ידי זקנים.

כדי לבדוק את הנושא הזה, המערכת עבדה בצורת פעולה "חכמה" – כלומר, שיתפה נתונים עם בן המשפחה במשך שלושה שבועות, לאחר מכן עבדה כמזכירה בלבד, בלי לשתף בן משפחה (מה שהקטין גם את רמת הקשר היומי בין הזקן לבן המשפחה) ולאחר שלושה שבועות נוספים ניתנה לזקנים האפשרות לבחור להפעיל את המערכת עם שיתוף המידע על צריכת התרופות עם בן משפחה, או להמשיך להפעיל את המערכת בצורה בה בן המשפחה לא מקבל מידע על צריכת התרופות שלהם.

לאחר שתי תקופות הנסיון, כל ארבעת המשתתפים החליטו לחזור למודל הקודם ולהפעיל את המערכת בצורה כזו שבן המשפחה מקבל בזמן אמת מידע על צריכת התרופות שלהם.

הנקודה המעניינת במחקר היא שהמשתתפים הרגישו שעצם התקשורת האוטומטית (ההודעות שמועברות לבן המשפחה בהקשר של צריכת תרופות) מגדילות את הרגשת הקרבה והשייכות בינם לבין בן המשפחה, וגם יוצרת הזדמנויות נוספות לתקשורת מילולית.

כיוון המחקר הזה מצביע על כך שטכנולוגיות תומכות זיקנה התורמות גם לקשר אמצעי ובלתי אמצעי עם בני משפחה יאומצו ביתר קלות על ידי אוכלוסיות מבוגרות.

[button_more link="/אפליקציה-סלולרית-לבני-משפחה" text="למידע על אפליקציה לבני משפחתו של הקשיש להעברת מידע ותקשורת" color="black"][/button_more]

מקורות:

  1. Chaiwoo Lee, 2014 Public Policy & Aging Report, 2014, 24, 14–17
  2. Melenhorst, A. S., Rogers, W. A., & Bouwhuis, D. G. (2006). Older adults’ motivated choice for technological innovation: Evidence for benefit-driven selectivity. Psychology and Aging
  3. Becker, S. A. (2004). A study of web usability for older adults seeking online health resources. ACM Transactions on Computer-Human Interaction
  4. Lee, C., Myrick, R., D’Ambrosio, L. A., Coughlin, J. F., & de Weck, O. L. (2013). Older adults‘ experiences with technology: Learning from their voices. HCI International 2013 -Posters’ Extended Abstracts, 251–255
  5. Tanriverdi, H., & Iacono, C. S. (1999). Diffusion of telemedicine: A knowledge barrier perspective. Telemedicine Journal, 5, 223
  6. Kang, H. G., Mahoney, D. F., Hoenig, H., Hirth, V. A., Bonato, P., Hajjar, I., & Lipsitz, L. A. (2010). In situ monitoring of health in older adults: Technologies and issues. Journal of the American Geriatrics Society, 58, 1579–1586

  7. Meuter, M., Ostrom, A., Bitner, M., & Roundtree, R. (2003). The influence of technology anxiety on consumer use and experiences with self-service technologies. Journal of Business Research, 56, 899–906
  8. Demiris, G., Rants, M. J., Aud, M. A., Marek, K. D., Tyrer, H. W., Skubic, M., & Hussam, A. A. (2004). Older adults’ attitudes towards and perceptions of ‘smart home’ technologies: A pilot study. Medical Informatics and the Internet in Medicine29, 87–94
  9. Richard J. Myrick Public Policy & Aging Report, 2014, 24, 25–26

שינוי גודל גופנים
Open chat